רד"ק על בראשית ג׳:כ״ג

23 וַיְשַׁלְּחֵהוּ. זֶהוּ שִׁלּוּחַ שֶׁל גֵּרוּשׁ, כְּמוֹ ״שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי״ ירמיהו טו:א וְהַדּוֹמִים לָהֶם.

24 לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא רָצָה בַּעֲבוֹדָה קַלָּה בִּהְיוֹתוֹ בַּגָּן וְהָיָה אוֹכֵל פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בְּלֹא יְגִיעָה וְעָבַר הַמִּצְוָה, יָצָא חוּץ לַגָּן וְיַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה עֲבוֹדָה קָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה״ בראשית ג:יז. אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם. הַמָּקוֹם אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם כְּשֶׁהֱבִיאוֹ לְגַן עֵדֶן, אוֹ פֵּרוּשׁוֹ אֲשֶׁר נִבְרָא מִשָּׁם, כְּתַרְגּוּמוֹ ״דְּאִתְבְּרֵי מִן תַּמָּן״, וְהוּא הֵעִיד בְּעַצְמוֹ כִּי מִשָּׁם לֻקַּח מִן הַחֵלֶק הָעַפְרִי, לֹא מִן הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁבּוֹ.